|
עודכן בתאריך: 11/29/2012
הדרך למימוש זכויות עוברת דרך ועדה רפואית
המוסד לביטוח לאומי הוא גוף ציבורי שאחד מתפקידיו הרבים הוא הגדרת מצבם הרפואי של אנשים הסובלים מנכות קבועה או זמנית ולאחר הגדרת המצב קביעת הגמלה או הקצבה אותם יקבלו אותם אנשים הסובלים מנכות כלשהי.
הזכויות הרפואיות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי באמצעות אותן ועדות רפואיות (הרחבה מקיפה בנושא באתר committee) נועדו לאפשר רמת מחייה סבירה לנכים, אמצעי מחיה לאנשים שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם, קשישים ובעלי מוגבלויות.
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי:
הוועדה מורכבת מרופא המומחה בתחום תלונתו של הפונה ומזכיר הוועדה שתפקידו לשמור על זכויותיו של הפונה לוועדה הרפואית ולרשום את דו"ח הוועדה. במקרה בו המתלונן בוועדה הרפאית מתלונן על מספר מחלות או ליקויים רופאים הוא ייבדק על ידי מספר רופאים מומחים, הדבר לעיתים עלול להביא למצב של מספר וועדות רפואיות.
את חוות דעתו של הרופא המומחה או מספר הרופאים המומחים מעבירים לרופא מוסמך שתפקידו לקבוע את אחוזי הנכות מהם סובל המתלונן, כאשר הרופא המוסמך לוקח בחשבון את כל המחלות או הליקויים הרפואיים מהם סובל המתלונן. זאת אומרת כי מטרת הוועדה הרפואית היא לבדוק את המחלות או הליקויים מהם סובל המתלונן ובהתאם לחומרת הליקויים לקבוע את אחוזי נכותו של המתלונן. בהליך זה מומלץ ברוב המקרים להיוועץ ולהעזר בעו"ד המומחה בדיני הביטוח הלאומי לשם הכוונה מקצועית מלאה ויסודית.
מה קורה בוועדה?
ישנה חשיבות גדולה בהגדרת הבעיה הרפואית ממנה סובל המתלונן, לפני בדיקת הרופא המומחה יתבקש המתלונן לתאר את הכאבים והתלונות מהם הוא סובל. ניתן להכין מסמך בו מפורטות כל התלונות של אותו אדם ולהגיש את המסמך לרופא המומחה בעת הוועדה הרפואית. על המתלונן לפרט מהם הקשיים מהם סובל עקב מחלתו, קשיים בתפקוד, האם אותו אדם זקוק לעזרה בכדי לתפקד וכולי.
בדיקה גופנית כחלק מהוועדה: בהתאם לסוג המחלה ותלונות החולה רשאי הרופא המומחה לבצע בדיקה גופנית במתלונן שתתבצע בהתאם לתלונותיו של המתלונן. המתלונן רשאי לדרוש נוכחות בעת הבדיקה של מלווה מטעמו. הבדיקה מבוצעת לצורך בחינת אחוזי הנכות ולא לצורך טיפול רפואי.
לאחר הבדיקה הרפואית הרופא יפרט בפני מזכיר הוועדה את ממצאיו הרפואיים ואת החלטתו בנוגע לבקשת המתלונן. הרופא יקבע האם המתלונן אכן זכאי לאחוזי נכות על פי "ספר המבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה" המופיע בתקנות המוסד לביטוח לאומי (הספר נחלק לעשרה פרקים המפרטים את הליקויים השונים, המחלות ואחוזי הנכות הרפואית הנקבעים בגינם). ניתן לקבוע אחוזי נכות לצמיתות או לתקופה זמנית.
במצב בו הרופא המומחה אינו מסוגל להכריע האם המתלונן זכאי לאחוזי נכות או לאו רשאית הוועדה להפנות את המתלונן לבדיקות רפואיות נוספות או לדרוש ממנו להמציא מסמכים רפואיים נוספים. רק לאחר קבלת החומר הנוסף המבוקש תכריע הוועדה הרפואית בנוגע לאחוזי הנכות.
ועדת ערר
החלטתה של הוועדה הרפואית הינה סופית אך אם המתלונן אינו מרוצה מקביעתה של הוועדה רשאי הוא להגיש בקשת ערר לוועדת ערר של הביטוח הלאומי. ועדת הערר תקבל את בקשת הערר של המתלונן רק כאשר הוועדה הרפואית הראשונה קבעה כי הנכות הרפואית ממנה סובל אותו אדם היא פחותה מ-80% או מתלונן שנקבע עבורו כי דרגת אי הכושר שלו מגיעה עד 74%. את בקשת הערר יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של המתלונן תוך 60 יום ממעוד קבלת ההחלטה של הוועדה הרפואית הראשונה.
בהגשת הערר על המתלונן לקחת בחשבון כי ועדת הערר הרפואית רשאית לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית הראשונה, בין אם לעלות את אחוזי הנכות, להורידם או להשאירם כפי שקבעה הוועדה הרפואית הראשונה.
|
