יום רביעי, 28 יוני 2017, 01:30
דף הבית    |    אודותינו    |    גיל הזהב    |    נכויות ומגבלויות    |    סיוע לילדים מוגבלים    |    בריאות תראפיה וטיפולים    |    פורומים    |    צור קשר

מוקד טלפוני חינם

073-7020543

חפש
כדי שנוכל לעזור לכם וליקירכם-צרו קשר
שם מלא* :
טלפון* :
נייד :
אימייל :
תוכן :
קוד אבטחה
This Is CAPTCHA Image
 עליה במספר עובדי סיעוד זרים
(עודכן ב: 24/9/2008)
בעוד שבשנת 2006 היו כ-44,178 היתרי העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל, בשנת 2007 מספר ההיתרים עלה ל-51,744
 מטפלים עובדים זרים יקבלו נקודות זיכוי ממס הכנסה
(עודכן ב: 14/6/2006)
העובדים יהנו מ-2.25 נקודות זיכוי רטרואקטיבית משנת המס 2003 עד שנת המס 2006, עקב העלאת היטל העסקת עובדים זרים
 קרונות דו-קומתיים חדשים יצטרפו למערך הרכבות של רכבת ישראל, ויאפשרו מעתה גישה נוחה יותר לנכים.
(עודכן ב: 13/6/2006)
הראשונים שבהם החלו כבר לפעול והשאר - עד סוף השנה
 נכים יזכו להנחה של 10% ברכבת
(עודכן ב: 13/6/2006)
עד כה ניתנה ההנחה לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה בלבד. מהיום יהיה זכאי כל נכה ובעל מוגבלות להנחה זו.
 אתר חדש לעמותת ידיים
(עודכן ב: 4/6/2006)
עמותת ידיים הוציאה את הפורטל הראשון לסעד בישראל

ההרשמה לאתר תאפשר לך גישה מלאה למידע שבמערכת, וקבלת עדכונים וחדשות ישירות למייל שלך. ניוזלייטר זה עוסק במגוון נושאים , בתחום הסיעוד, בריאות, מטפלים, וכולל כתבות ומאמרים, עדכונים, טיפים והמלצות, ועוד. המידע אינו כרוך בתשלום וניתן כשרות ללקוחותינו.

 דף הבית  נכויות ומגבלויות  זכויות חוקים ומוסדות מצב הסיעוד בישראל  
מצב הסיעוד בישראל | כתב/ת: דגן לוינזון

עודכן בתאריך: 11/19/2009

טיפול סיעודי או שיקומי 

לפניכם שני תיאורי מקרה, אשר כמותם מתרחשים רבים מדי יום:

דינה - נזקקת לסיעוד
דינה היא גמלאית מאזור המרכז אשר ביקשה בוקר אחד, כבכל בוקר, להתקען לעצמה ארוחת בוקר. לפתע החלה דינה לאבד את התחושה ביד ימינה. מאוחר יותר התגלה כי היא לקתה בשבץ מוחי, אשר גרם לשיתוק בפלג גופה הימני. החל מרגע זה, דינה נזקקה לסיוע כולל בביצוע כל מטלה שהיא. משך שנתיים עמד לצידה בעלה עד אשר נפטר באורח מפתיע מהתקף לב. דינה ביקשה להישאר בביתה האהוב, אולם כרעה תחת הקשיים שזימנו לה פעולות היומיום.

יוסי - נזקק לטיפול שיקומי
יוסי הוא רווק מובטל מהצפון, אשר נפצע באורח קשה בתאונת דרכים. לאחר תקופת אשפוז ממושכת וכן הליך שיקום ארוך, ביקש יוסי לשוב ולחיות בביתו, אולם מאחר ורגליו ויד ימינו נפגעו קשה, לא עלה בידו להתגורר לבדו ולהסתדר בעצמו והמשך תהליך השיקום שלו היה חייב להתבצע במוסד הרחוק ממקום מגוריו.

כמו דינה ויוסי, אנשים רבים במדינת ישראל זקוקים לסיוע מקיף. רבים מהם מעדיפים להישאר בביתם המוכר ולקבל בו את הסיוע הנדרש אך, מדובר בפרוצדורה לא פשוטה. את עיקר העול של הטיפול נושאות בד"כ משפחות המטופלים. רבות מהן מתקשות לעמוד בנטל וגרוע מכך, ישנם מטופלים רבים ללא קרובים אשר בידם לסייע. 
על-אף קשיים אלו, המודעות לזכות להמשך חיים מכובד בבית בקרב מטופלים עולה ומתחזקת ויותר ויותר אנשים מחליטים שלא לעבור למוסד סיעודי.

אוכלוסיית הנזקקים לסיעוד במדינת ישראל חוצה את כל המגזרים: עשירים ומעוטי יכולת, בני כל הדתות, גברים ונשים - כל אדם יכול למצוא עצמו נזקק לסיוע מקיף כתוצאה מתאונה או ממחלה קשה. 
כמות האנשים הזקוקים לסיעוד נמצאת בעליה מתמדת. לפי נתוניו של הביטוח הלאומי, בשנת 2004 יותר מ-114,000 אזרחים קיבלו גמלת סיעוד מתוכם כ 80,000 קיבלו גמלה מלאה.

כיצד מוגדר אדם במצב סיעודי? 

ההגדרה של אדם כסיעודי מתבצעת ע"י מבחן אותו מבצע מומחה מתחום הגריאטריה מטעם המוסד לביטוח לאומי. המבחן בודק את יכולתו של האדם לבצע את המטלות הבאות:

  • היכולת לקום מישיבה או מהמיטה ולשכב
  • היכולת לאכול ולשתות לבד
  • האפשרות להתלבש לבד
  • להתרחץ ולהתגלח
  • היכולת  לשלוט על הסוגרים ולהתנועע בעצמאיות ועוד. 

אדם הנכשל ב-3-4 מהמטלות שלעיל יוגדר כסיעודי. כמו כן, חולי אלצהיימר ותשושי נפש אחרים מוגדרים אף הם כסיעודיים, גם אם מצבם הגופני טוב. תוצאות המבחן תקבענה את סך שעות הסיעוד שינתנו למטופל. 

היכן מתבטאת אוזלת היד ?

בעיקר בקרב אנשים הזקוקים לסיעוד מלא. המדינה מעניקה סיוע חלקי בלבד לאנשים הנזקקים לסיעוד מקיף, גם לאלו הנמצאים במוסדות סיעודיים וגם למבקשים להמשיך את חייהם בביתם. הסיוע של המדינה מסתכם בהענקת המינימום הנדרש ואף פחות ממנו, משל לא היה זה מעניינה לסייע לנזקקים. המדינה מצפה שהמשפחה תדאג לנזקק או שהוא ידאג לעצמו.

המצב שנוצר נגרם עקב ההפרטה המלאה שעברו שרותי הסיעוד במדינה. המדינה אינה מספקת מטפלים, שירותים או ציוד באופן ישיר אלא במקום זה, מעניקה מימון לחברות סיעוד פרטיות, לעמותות ולבתי  סיעוד פרטיים.
חוק הסיעוד קובע כי פנסיונרים בעלי הכנסה נמוכה הנמצאים במצב סיעודי זכאים לקבל סיוע בסיעוד. גובה הסיוע (10-15 שעות סיעוד שבועיות) נקבע לפי המבחן האמור לעיל.

את שעות הסיעוד ניתן להמיר לטובת תקציב כספי הניתן לחברות סיעוד או עמותות שהשתתפו במכרז של ביטוח לאומי כמספקי שרותי סיעוד. חברות הסיעוד הללו מעניקות שרותם, מוצרים ומטפלים בהתאם לשעות הסיעוד שנקבעו לנזקק.  כמו כן, ניתן להמיר את שעות הסיעוד לתשלום עבור מוסד סיעודי אולם מוסדות ברמה סבירה גובים סכומים גבוהים בהרבה מהמתוקצב מהמדינה עבור שירותיהם. מסיבה זו, חלק גדול מהוצאות הטיפול משולם באופן אישי ע"י המטופל. 

אלו העומדים על זכותם להישאר בביתם, נתקלים במצב נעים הרבה פחות: אדם אשר כלל אינו יכול לקום מהמיטה אפילו בשביל כוס מים, זכאי לסיוע של עד 15 שעות שבועיות - כ-3 שעות מדי יום למשך 5 ימים. האבסורד הוא שמטופל הנמצא במצב סיעודי כולל, זקוק לעזרה 24 שעות ביממה ומעט השעות הללו כלל אינן ממלאות את הדרישה. עובדה זו מייאשת קשישים רבים, אשר תרמו למדינה משך כל חייהם וחשים כי המדינה מסירה מעצמה כל אחריות לטפל בהם ולספק להם שיבה של כבוד.  

מי שסובל מנכות ואינו פנסיונר, לא זכאי אף לשעות המעטות הללו. אדם החולה במחלה קשה או שעבר תאונה שגרמה להגבלה משמעותית בחייהם זכאי לקצבת נכות בה הוא יכול להיעזר לשם השגת העזרה הדרושה לו. אולם, קצבת הנכות עומדת על  סכום  של כ-1800 ₪ בלבד ואין היא מאפשרת קבלה של עזרה מקיפה בכל שעות היממה כפי הוא נזקק לה.

הפתרון האפקטיבי היחיד הקיים היום לסיעוד מקיף בבית הוא מטפלים עובדים זרים. קשה יותר להשיג מטפלים ישראליים, שכן עלותם גבוהה יותר ואין הרבה מהם בשוק המוכנים לעיסוק התובעני.העסקת  עובד זר משמעותה היא שהוא גר בבית המטופל ומספק סעד מלא לאורך כל שעות היממה. פתרון זה העניק אפשרות של חיים מכובדים ונוחים יותר לכמות גדולה של מטופלים, קשישים ונזקקי סעד אחרים.

מבחינת המדינה, ניתן להשתמש בשעות הסיעוד שהיא הקציבה או בקצבת הנכות כתשלום למטפל הזר. אך, כפי שודאי הבנתם, אין זה מספיק לשלם עבור הוצאות העובד הזר אשר מגיעות לכ-4000 ₪ בחודש. מצד המדינה לא ניתנת תמיכה בנושא זה, למעט העובדה שהיא, ברוב טובה, מאפשרת את התהליך - תהליך אשר כמעט תמיד מסובך ומסורבל וכרוך במסכת בירוקראטית ארוכה וכן בתשלום.

בהעדר סיוע בתהליך של הבאת עובדים זרים לטיפול סיעודי, קמו חברות רבות אשר ניתן להטיל ספק באמינותן של חלקן. רמת הפיקוח על החברות והמטפלים הזרים מרגע הגיעם לארץ היא נמוכה ביותר. וככלל, כל התהליך של הבאה ופיקוח על המטפלים הזרים כה מסורבל, שהוא תלוי באישורים ובטיפול של מוסדות רבים, מה שגורם לבלבול רב בקרב המבקשים פתרון זה. 

כתוצאה מכך, המטופלים ומשפחותיהם מוצאים עצמם כלואים בין חברות פרטיות ובין מוסדות ממשלתיים אטומים תוך כדי הצורך לעמוד במערכת שלמה של חוקים ההולכים ומשתנים כל הזמן, וכן מקשים יותר ויותר על התהליך.

יוסי ודינה עליהם סיפרנו בראשית המאמר, אשר מבקשים להמשיך את חייהם בביתם באופן רגיל ככל האפשר יקבלו רק סיוע חלקי מהמדינה. באוזלת ידיים מתמשכת המוסדות ישליכו אותם לביתם עם פתרונות חלקיים בלבד. יתרה מכך, הפיתרונות החלקיים שהמדינה כן מאפשרת כמטפלים עובדים זרים, אינם מנוהלים כראוי.

עמותות רבות יכולות לסייע ליוסי ודינה דרך אספקה של מצרכים אשר יאפשרו להם להתקיים בכבוד בביתם. אולם מילוי חסך זה אינו מכסה על החסך שיש להם בעצם האפשרות להשתמש במוצרי המזון. מה הטעם לקבל שקית אורז אם אינך יכול לבשל אותו כלל?...

בשנים האחרונות קמו מספר עמותות אשר ביקשו לדאוג לנזקקי הסיעוד במדינה ולשפר את איכות החיים שלהם. העמותות מבקשות למלא את המשבצת החסרה ע"י מתנדבים שיפעלו למען השגת שירותי סיעוד, כמו גם יעמדו מול המערכות הביורוקרטיות של המדינה.

יש לקוות שעמותות אלו יעזרו לאוכללוסיה נרחבת בישראל הזקוקה לסיעוד ואשר באוזלת ידיים משוועת נזנחת שוב ושוב על ידי המדינה. 

 חזרה לרשימת המאמרים   הדפס מאמר   שלח לחבר
דף הבית    |    אודותינו    |    גיל הזהב    |    נכויות ומגבלויות    |    סיוע לילדים מוגבלים    |    בריאות תראפיה וטיפולים    |    פורומים    |    צור קשר
ע"י בניית אתרים בניית אתרים  כל הזכויות שמורות לעמותת ידיים Copyright © 2006